חיפוש
איך מנגישים אתר אינטרנט?

הכנו עבורכם קצת מידע על הנגשה

מחיר הנגשת אתר

כמה עולה להנגיש אתר? מחיר הנגשת אתרים על פי התקן הישראלי ת.י. 5568 באמצעות תוסף ANDI במחיר נגיש של 850 ש״ח + מע״מ (למרבית האתרים)הנגשת אתר יכולה להשתנות מאתר לאתר – את מרבית האתרים אנחנו מצליחים להנגיש במחירים של פחות מ-1000 ש"ח

מה זה אתר נגיש?

אתר נגיש הוא אתר שעוצב בקפידה כדי לשרת את כל המשתמשים, כולל בעלי מוגבלויות. זהו מרחב דיגיטלי שבו התוכן מוצג בצורה שכולם יכולים להבין ולנווט בה, ללא קשר לאופן שבו הם גולשים באינטרנט. משמעות הדבר היא שאם מבקר משתמש בקורא מסך בגלל לקות ראייה, בפקודות קוליות בגלל מוגבלות מוטורית, או זקוק לטקסט חלופי לתמונות בגלל ליקוי שמיעה, האתר מצויד לענות על צרכיו.כדי להבין את זה, חשבו על נגישות לאינטרנט כסדרה של דלתות ולא כמחסומים; מדובר בפתיחת האתר שלכם למגוון המלא של האנושות. אתרים נגישים פועלים לפי סדרה של הנחיות הידועות כהנחיות הנגישות לתוכן אינטרנט (WCAG), המספקות תבנית ליצירת תוכן מקוון שניתן לתפוס, להפעיל, להבין ולהשתמש בו. הנחיות אלה מבטיחות שניתן יהיה לקיים אינטראקציה עם אתרים בקלות באמצעות מגוון מכשירים וטכנולוגיות מסייעות, מה שהופך את האינטרנט לנגיש יותר.על ידי מתן עדיפות לנגישות, אתר אינטרנט לא רק עומד בחוק האמריקאים עם מוגבלויות (ADA) אלא גם מראה מחויבות לנגישות, ומבטיח שלכל משתמש תהיה הזדמנות שווה לגשת למידע ולשירותים באינטרנט.
אתר נגיש הינו אתר שמאפשר לאוכלוסיות שונות של אנשים עם מוגבלויות (כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות) גישה למידע המוצג בו. לטובת אוכלוסיות אלה נחקק תקן 'נגישות מסמכים דיגיטליים' (ת"י 5568) על מנת לאפשר להם ליהנות מתכנים באופן דומה או זהה למה שחווים רוב הגולשים. תקנות אלו נגזרות מהתקן הבינלאומי ‘Web Content Accessibility Guidelines’ -WECAG 2.0 (כיום תקנים אלו 2.2 ו-2.3 עודכנו אך עדיין לא הוגדרו כתקנים רשמיים). בנוסף, אתר נגיש גם משרת ומשפר את הקידום האורגני, שכן חלק מהגדרות הנגישות חופפות את אלו הנדרשות לאתר מקודם בצורה נכונה ואורגנית.

מי חייב להנגיש אתר?

1.גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.

2.רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.

3.גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

4.עסק שהמחזור השנתי שלו מעל 300 אלפי ש"ח חייב בנגישות מלאה

5.עסק שהמחזור השנתי שלו מעל מיליון ש"ח חייב בנגישות מלאה

6.עסק שמחזור המכירות שלו בין 100-299 אלפי ש"ח, מחוייב אף הוא מנובמבר 2020 בהנגשה מלאה ע״פ חוק

 עוסק פטור – מחזור הכנסות שנתי עד 100 אלפי ש"ח פטור באופן מלא מהנגשה של האתר.

ברוב המדינות, החוק דורש מארגונים ומוסדות שונים להבטיח נגישות לאתרי האינטרנט שלהם. הדרישה להנגשת אתרי אינטרנט מתרחשת בכלל לארגונים ציבוריים וממשלתיים, כמו משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, בתי ספר ואוניברסיטאות, וכן לעיתים גם לארגונים פרטיים ועסקיים.

 

להלן כמה דוגמאות לסוגי ארגונים שעשויים להיות חייבים בהנגשת אתרי אינטרנט:

1. מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות: כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, משטרה, צה"ל וכדומה.

2. ארגונים ציבוריים: כולל בתי ספר, אוניברסיטאות, מוזיאונים, ספריות, בתי חולים, תחנות רכבת ושדות תעופה.

3. ארגונים עסקיים גדולים: חברות בנק, סוכנויות ביטוח, מסעדות ומסעדניות מרשימות, חברות תעופה ותחבורה ציבורית.

4. ארגונים פרטיים עם קהל יעד מסוים: כמו ארגונים שמתמחים בשירותים לאנשים עם מוגבלויות, ארגונים לטיפול בבעיה ספציפית (לדוגמה, ארגונים לטיפול בבעיות ראיה או שמיעה), וכו'.

חשוב לקחת בחשבון שהדרישות להנגשת אתרי אינטרנט יכולות להשתנות ממדינה למדינה ולהיות מותאמות למסגרת המשפטית המקומית. לכן, תמיד כדאי לבדוק את החוקות והתקנות המקומיות במדינה שבה אתה פועל או שבה ממוקם האתר שלך, כדי לוודא את הדרישות המדויקות שלך.

כמה זמן לוקח להנגיש אתר?

בין 7 ל -10 ימים בממוצע, כתלות במורכבות האתר.

הזמן הדרוש להנגיש אתר וורדפרס יכול להשתנות בהתאם למספר העמודים ולרמת הקושי של השינויים הנדרשים. כמו כן, זה תלוי גם ביכולת הטכנית שלך ובידע שלך בנושא נגישות ופלטפורמת WordPress.

אם האתר שלך כבר כולל תבנית שתומכת בנגישות או שמשתמש בתוספים נגישות, או שהוא כבר מותאם לנגישות בדרך כלשהי, ייתכן ותצטרך רק לבצע שינויים קטנים והתאמות נוספות. במקרים כאלה, הזמן הדרוש יכול להיות מספר שעות או ימים, תלוי במידת השינויים הנדרשים.

אולם, אם האתר שלך לא מותאם לנגישות ואתה עלול להיאלץ לבצע שינויים מרחיקים יותר, זה יכול לדרוש יותר זמן. ייתכן שתצטרך לבצע שינויים בעיצוב התבנית, להוסיף תוספים נגישות מתאימים, לערוך את התוכן ולבצע בדיקות נגישות. במקרים כאלה, הזמן הדרוש עשוי להיות מספר ימים או אף שבועות, בהתאם לטווח העבודה והקושי של השינויים.

אני ממליץ לתכנן מראש ולהקצות מספיק זמן ומשאבים להפיכת האתר לנגיש. כמו כן, תמיד כדאי להתייעץ עם מומחים בנגישות או לשכור קבלן שיוכל לסייע לך בתהליך ולהקל על העומס הטכני והמקצועי.

מה זה אתר נגיש, ולמה זה משנה לכם?

אתר נגיש הוא הרבה יותר מסתם אתר אינטרנט ש"עובד". זהו מרחב דיגיטלי שעוצב בקפידה כדי לשרת את כל המשתמשים — ללא יוצא מן הכלל. כשאנחנו מדברים על נגישות, אנחנו מדברים על יצירת חוויית גלישה שבה כל אדם, ללא קשר לאופן שבו גופו או מוחו עובדים, יכול לגשת למידע, לבצע פעולות, ולהרגיש שווה בפני הדיגיטל.
חשבו על זה רגע: האינטרנט הפך להיות התשתית הבסיסית של החיים המודרניים. אנחנו משלמים חשבונות דרך אתרי בנק, מתחברים לשירותי בריאות דרך פורטלים רפואיים, קונים מוצרים בחנויות מקוונות, ומחפשים מידע על כל נושא תחת השמש. עכשיו דמיינו שאתם לא יכולים לעשות שום דבר מזה — לא כי אין לכם גישה פיזית למחשב, אלא כי האתרים עצמם בנויים בצורה שמונעת מכם להשתמש בהם.
זה המצב שמיליוני אנשים עם מוגבלויות חווים מדי יום. אתר נגיש משנה את המשוואה הזו. במקום לשמש כמחסום, הוא הופך לדלת פתוחה — דלת שכל אחד יכול לעבור דרכה.

מי נהנה מנגישות? הרבה יותר אנשים ממה שחושבים

כשאנשים שומעים "נגישות אתרים", רבים מהם מיד חושבים על עיוורים שמשתמשים בקוראי מסך. זה נכון, אבל זו רק קצה הקרחון. הנגישות נוגעת באוכלוסיות מגוונות בהרבה:
אנשים עם לקות ראייה ועיוורון — אלה המשתמשים בקוראי מסך, תוכנות הגדלה, או צבעים ניגודיים גבוהים. עבורם, כל תמונה ללא טקסט חלופי (alt text) היא חור שחור. כל כפתור ללא תיאור ברור הוא מכשול בלתי עביר.
אנשים עם מוגבלות מוטורית — אנשים שמתקשים להפעיל את ידיהם, או שמוגבלים לשימוש במקלדת בלבד. עבורם, אתר שדורש לחיצה מדויקת עם עכבר, או שאין בו אפשרות ניווט מלאה באמצעות מקשי Tab, הופך לבלתי שמיש.
אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות — דיסלקסיה, הפרעות קשב וריכוז, או קשיי הבנה. עבור אוכלוסיות אלה, אתר מסובך עם טקסט צפוף, ללא היררכיה ברורה, או עם הנחיות מבלבלות, יכול להיות מתסכל עד כדי בלתי אפשרי.
אנשים עם מוגבלות שמיעה — כל סרטון ללא כתוביות, כל פודקאסט ללא תמלול, כל התראה קולית ללא חלופית חזותית — הכל הופך לתוכן בלתי נגיש.
אנשים זקנים — אוכלוסייה שגדלה וגדלה, שרבים מבנייה חווים ירידה בראייה, בשמיעה, או בזריזות מוטורית.
ואפילו אנשים ללא מוגבלות כלל — גולש שמנסה לגלוש באתר מטלפון עם מסך קטן ופנס שמש, או מישהו שנמצא במקום רועש ולא יכול להפעיל סאונד. נגישות טובה משפרת את החוויה לכולם.

התקנים שמגדירים את המשחק: WCAG ות"י 5568

הנגישות לאינטרנט לא נולדה מהרגע לאחר. היא מבוססת על סדרה של הנחיות מקצועיות ומחייבות שהתפתחו לאורך שנים.
הנחיות הנגישות לתוכן אינטרנט (WCAG) — Web Content Accessibility Guidelines — הן התקן הבינלאומי המוביל בתחום. הן פותחו על ידי W3C, קונסורציום האינטרנט העולמי, ומספקות מסגרת מפורטת ליצירת תוכן מקוון שניתן לתפוס, להפעיל, להבין ולהשתמש בו.
התקן WCAG מתעדכן עם הזמן. הגרסה הנפוצה כיום היא WCAG 2.1, וכבר קיימות גרסאות 2.2 ו-2.3 שמציגות דרישות מורחבות, אם כי עדיין לא הוגדרו כתקנים רשמיים בכל המדינות. התקן מחולק לרמות:
  • רמה A — הדרישות הבסיסיות ביותר. אתר שלא עומד ברמה זו כמעט ובלתי נגיש.
  • רמה AA — רמת הביניים, שהיא הדרישה המקובלת ברוב החוקים והתקנות בעולם. זו הרמה שאליה שואפים רוב האתרים המקצועיים.
  • רמה AAA — רמת הנגישות הגבוהה ביותר. דרישותיה מחמירות מאוד, ולרוב לא ניתן לעמוד בהן בכל עמוד של אתר.
תקן ישראלי ת"י 5568 — "נגישות מסמכים דיגיטליים" — הוא התרגום המקומי של התקן הבינלאומי לשוק הישראלי. התקן אומץ על ידי מכון התקנים הישראלי ומחייב אתרים של גופים ציבוריים ושירותים חיוניים בישראל לעמוד בדרישות נגישות מוגדרות. התקן הישראלי נגזר מ-WCAG 2.0, אם כי במקרים רבים מקובל ליישם גם את העדכונים של WCAG 2.1.

ארבעת עמודי התווך של נגישות: POUR

כדי להבין את הנגישות לעומק, חשוב להכיר את ארבעת העקרונות הבסיסיים שעליהם בנוי התקן WCAG. באנגלית הם מכונים POUR — קיצור של Perceivable, Operable, Understandable, Robust. בעברית:
ניתן לתפיסה (Perceivable) — המידע והרכיבים בממשק המשתמש חייבים להיות מוצגים בדרכים שמשתמשים יכולים לתפוס. זה אומר טקסט חלופי לתמונות, כתוביות לסרטונים, ניגודיות צבעים מספקת, ואפשרות לשנות את הצגת הטקסט (הגדלה, שינוי גופן).
ניתן להפעלה (Operable) — רכיבי הממשק וניווט האתר חייבים להיות ניתנים להפעלה. משמעות הדבר היא שניתן לנווט בכל האתר באמצעות מקלדת בלבד, שאין פעולות שדורשות תזמון מדויק מדי, שאין תוכן שמבהב בקצב שעלול לגרום להתקף אפילפסיה, ושיש מנגנוני ניווט ברורים ועקביים.
ניתן להבנה (Understandable) — המידע והפעולות בממשק המשתמש חייבים להיות מובנים. הטקסט צריך להיות ברור ופשוט, ההתנהגות של רכיבים צריכה להיות צפויה, וטפסים צריכים לכלול הוראות והסברים שמונעים טעויות.
חזק ואמין (Robust) — התוכן חייב להיות מספיק חזק כדי שניתן יהיה לפרש אותו בצורה אמינה על ידי מגוון רחב של טכנולוגיות מסייעות, כולל טכנולוגיות עתידיות. זה אומר שימוש ב-HTML תקני, תיאורים סמנטיים נכונים, ומבנה קוד נקי.

למה עסקים צריכים להשקיע בנגישות? הסיבות שמעבר לחוק

יש המון סיבות טובות להנגיש אתר, ורק אחת מהן היא "כי החוק אומר". בואו נדבר על היתרונות האמיתיים:
גישה לקהל רחב יותר — בישראל לבדה, מאות אלפי אנשים חיים עם מוגבלויות שונות. כשאתר אינו נגיש, העסק מוותר על קהל לקוחות פוטנציאלי עצום. זה לא רק עניין של צדק — זה עניין של הכנסות.
שיפור SEO אורגני — כאן קורה הקסם. חלק ניכר מדרישות הנגישות חופף בצורה מדהימה את מה שמנועי החיפוש אוהבים. טקסט חלופי לתמונות? גוגל אוהב את זה. כותרות היררכיות נכונות (H1, H2, H3)? גוגל צורך את זה כמו שוקולד. HTML סמנטי נקי? זה בדיוק מה שמנועי חיפוש צריכים כדי להבין את התוכן שלכם. אתר נגיש הוא כמעט תמיד אתר שמקודם טוב יותר.
מוניטין ואמון המותג — עסק שמשקיע בנגישות שולח מסר ברור: "אכפת לנו מכל הלקוחות שלנו". זה מבנה אמון, מחזק נאמנות, ומבדל אתכם מהמתחרים שמתעלמים מאוכלוסיות שלמות.
הגנה משפטית — בישראל, כמו בארצות הברית (חוק ADA) ובאיחוד האירופי, קיימות חובות חוקיות לנגישות. אתר שלא עומד בתקן עלול להיות חשוף לתביעות, קנסות, ונזק תדמיתי. ההשקעה בנגישות היא ביטוח משפטי.
חוויית משתמש טובה יותר לכולם — כפי שכבר הזכרו, נגישות טובה משפרת את החוויה לא רק לאנשים עם מוגבלויות, אלא לכל מי שמשתמש באתר. ניווט ברור, טקסט קריא, מבנה הגיוני — כל אלה הופכים את האתר לנעים יותר לשימוש.

איך נראית נגישות בפועל? דוגמאות מהשטח

נגישות היא לא רק תיאוריה — היא מתבטאת באלפי פרטים קטנים שיוצרים יחד חוויה שלמה. הנה כמה דוגמאות מעשיות:
תמונות עם טקסט חלופי (Alt Text) — כל תמונה באתר צריכה לכלול תיאור טקסטואלי שמסביר מה מופיע בה. לא "תמונה1.jpg", אלא "גרף המציג עלייה של 25% במכירות ברבעון השלישי". הקורא מסך קורא את התיאור הזה למשתמש העיוור.
ניגודיות צבעים — הטקסט חייב להיות ברור על רקעו. אין להשתמש באפור בהיר על לבן, או בצבעים שדומים מדי זה לזה. היחס המינימלי המומלץ הוא 4.5:1 לטקסט רגיל ו-3:1 לטקסט גדול.
ניווט מקלדת מלא — משתמש שאינו יכול להשתמש בעכבר חייב להיות מסוגל לנווט בכל האתר באמצעות מקש Tab. כל כפתור, כל קישור, כל טופס — הכול חייב להיות נגיש דרך המקלדת, עם אינדיקציה ויזואלית ברורה של המיקוד (focus indicator).
כתוביות ותמלול — כל תוכן וידאו חייב לכלול כתוביות לשמיעה. כל תוכן אודיו חייב לכלול תמלול טקסטואלי. זה לא רק עוזר לחירשים — זה מאפשר לכל אחד לצרוך תוכן במקומות שקטים או רועשים.
טפסים נגישים — כל שדה בטופס צריך תווית (label) ברורה. שגיאות צריכות להיות מוסברות בצורה מפורטת, לא רק "שגיאה" אדומה. וחשוב מכל — הטופס צריך להיות ניתן למילוי לחלוטין באמצעות מקלדת.
דילוג על ניווט (Skip Links) — קישורים נסתרים שמאפשרים למשתמשי מקלדת לדלג ישירות לתוכן העיקרי, במקום לעבור דרך כל פריט בתפריט הניווט בנפרד.
שפה וקריאות — טקסט שכתוב בשפה ברורה, במשפטים לא ארוכים מדי, עם הסברים לראשי תיבות ולמונחים מקצועיים. זה עוזר לאנשים עם קשיי קריאה, אבל גם לכל מי שמגיע לאתר מרקע שונה.

כלים לבדיקת נגישות: איך יודעים שאתר עומד בתקן?

בדיקת נגישות היא תהליך שכולל כלים אוטומטיים וגם בדיקה ידנית מעמיקה. הכלים האוטומטיים יכולים לתפוס בעיות טכניות רבות, אבל הם לעולם לא מספיקים לבדם — חלק גדול מהנגישות דורש שיקול דעת אנושי.
בדיקות אוטומטיות — כלים כמו WAVE, axe, Lighthouse של גוגל, ותוספים שונים לדפדפן יכולים לסרוק את האתר ולזהות בעיות כמו ניגודיות צבעים לקויה, תמונות חסרות alt text, או מבנה כותרות לא תקין.
בדיקה ידנית — מומחי נגישות בודקים את האתר באמצעות קוראי מסך (כמו NVDA או JAWS), ניווט מקלדת מלא, ובדיקה ויזואלית של כל רכיבי הממשק. הם בודקים אם ההתראות ברורות, אם הטפסים מובנים, אם הניווט הגיוני.
בדיקת משתמשים אמיתיים — השלב החשוב ביותר. אנשים עם מוגבלויות אמיתיות משתמשים באתר ומספקים משוב על החוויה שלהם. זה חושף בעיות ששום כלי אוטומטי לא יכול לזהות.
תוסף ANDI — אחד הכלים המועילים בתחום הוא תוסף ANDI (Accessible Name & Description Inspector), שמאפשר לבודקי נגישות לבחון בקלות את השמות הנגישים ואת התיאורים של רכיבים באתר. התוסף מסייע לזהות בעיות ב-alt text, בתוויות של טפסים, ובקישורים, ומספק מידע מפורט על איך טכנולוגיות מסייעות "קוראות" כל רכיב.

עלות הנגשת אתרים: השקעה שמשתלמת

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא "כמה זה עולה?" התשובה תלויה במצב ההתחלתי של האתר, בגודלו, ובמורכבותו. אתר קטן ופשוט שנבנה עם נגישות בראש מאז ההתחלה ידרוש השקעה מינימלית. לעומת זאת, אתר גדול ומורכב שנבנה ללא כל מחשבה על נגישות עשוי לדרוש עבודה משמעותית.
אבל חשוב להביט על העלות בהקשר הנכון. הנגשת אתר היא השקעה, לא הוצאה. היא פותחת את האתר לקהל רחב יותר, משפרת את הדירוג האורגני, מחזקת את המותג, ומגינה מפני סיכונים משפטיים. כשמשווים את העלות מול התועלת, התמונה ברורה.
יתרה מזו, ככל שמשלבים נגישות מוקדם יותר בתהליך הפיתוח, כך העלות נמוכה יותר. תיקון בעיות נגישות בשלב העיצוב או הפיתוח הוא זול בהרבה מתיקון שלהן באתר שכבר עלה לאוויר.

הנגשת אתרים בישראל: המצב והדרישות החוקיות

בישראל, הנגישות הדיגיטלית קיבלה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. תקן ת"י 5568 מחייב גופים ציבוריים ושירותים חיוניים להנגיש את אתריהם. אבל גם עסקים פרטיים צריכים להיות מודעים לסיכונים — תביעות בגין אפליה בגישה לשירותים דיגיטליים הופכות נפוצות יותר ויותר.
המגמה ברורה: הנגישות היא לא עוד "תוספת נחמדה", אלא דרישה בסיסית של כל אתר מכובד. עסקים שמבינים את זה מוקדם נהנים מיתרון תחרותי משמעותי.

סיכום: הנגישות היא העתיד של האינטרנט

האינטרנט נולד כרעיון של שוויון — מרחב שבו כל אדם, ללא קשר למיקום הגיאוגרפי, המעמד החברתי, או המצב הפיזי שלו, יכול לגשת למידע ולהזדמנויות. אבל רעיון זה יתממש רק אם נבנה את האינטרנט בצורה שמאפשרת לכולם להשתמש בו.
נגישות אתרים היא לא רק עניין טכני של תגיות HTML וניגודיות צבעים. זו מחויבות עמוקה לכך שהמרחב הדיגיטלי שלנו יהיה אנושי, הוגן, ופתוח. כל אתר שנגיש הוא צעד קטן לקראת עולם שבו הטכנולוגיה משרתת את כולנו, לא רק את מי שמתאימים לממוצע.
ההשקעה בנגישות היא השקעה באנשים — בלקוחות שלכם, בקהילה שלכם, ובעתיד של האינטרנט. והחדשות הטובות? היא משתלמת. בכל מובן אפשרי.

הנגשת אתרי וורדפרס

רוב אתרי וורדפרס (wordpress) אינם מונגשים באופן מלא לפי תקן 'נגישות מסמכים דיגיטליים' (ת"י 5568). פלטפורמת וורדפרס מבוססת על קוד פתוח ומכאן האהדה הרבה אליה והתפוצה שלה ביותר ממחצית מהאתרים בעולם. ישנם הרבה מאוד מפתחים שדואגים להרחיב את יכולות הפלטפורמה ומאפשרים לאתרים תכונות רבות באמצעות תוספים. מרבית התוספים ברמה הבסיסית שלהם חינמיים ולכן בכל אתר מבוסס וורדפרס ניתן למצוא הרבה תוספים לשימושים כאלו ואחרים. על אף ההקפדה על סטנדרט כתיבת קוד מסויים ועמידה בתנאים שהפלטפורמה מכתיבה עדיין ניתן למצוא שמערכת אתר וורדפרס בכללותה אינה מונגשת על פי התקנות הנדרשות (המצב השתפר בשנים האחרונות עם המודעות וממשיך להשתפר). הפער שנותר בין מצב האתרים לדרישות התקן להנגשת אתרים מחייב פעולות נוספות שאותן ניתן לבצע בלי להתערבות בקוד של כל תוסף או הפלטפורמה ולבצע זאת באמצעות קוד חיצוני ובכך לגרום למערכת האתר להיות מונגשת.

מאמרים: