נגישות לאתרים חיונית מכמה סיבות משכנעות. ראשית, מדובר בזכויות אזרח. ממש כפי שבניינים ציבוריים כוללים רמפות עבור משתמשי כיסאות גלגלים, כך גם מרחבים דיגיטליים חייבים להיות ניתנים לניווט עבור אנשים עם מוגבלויות. על ידי הפיכת אתר אינטרנט לנגיש, אתם מקיימים את עקרונות השוויון ואי-ההבחנה.

יתרה מכך, נגישות לאתרים אינה רק עניין של אחריות חברתית; זוהי גם דרישה חוקית. במדינות רבות, החוק מחייב אתרי אינטרנט ציבוריים לעמוד בסטנדרטים מסוימים של נגישות. אי-ציות עלול להוביל להשלכות משפטיות, מה שהופך את הנגישות להיבט מכריע בניהול סיכונים עבור עסקים וארגונים.

מנקודת מבט מעשית, נגישות לאתרים מרחיבה את טווח ההגעה של הקהל שלכם. כאשר אתם מסירים חסמים מאתר האינטרנט שלכם, אתם הופכים את התוכן שלכם לזמין לאוכלוסייה גדולה יותר, כולל קשישים ואנשים עם מוגבלויות זמניות. בהתחשב בכך ש-15% מאוכלוסיית העולם חיים עם מוגבלות כלשהי, אתם עשויים לרתום קהל משתמשים עצום שעלול להיפסל אחרת.

לבסוף, עיצוב נגיש נוטה להיות עיצוב טוב. אתרי אינטרנט נגישים מציעים לעתים קרובות פריסה ברורה יותר, ניווט פשוט יותר וחוויית משתמש ישירה יותר, שכל המשתמשים מעריכים. על ידי התמקדות בנגישות, סביר להניח שתשפרו את האיכות הכוללת של האתר שלכם, ותהפכו אותו לידידותי יותר למשתמש עבור כל מי שמבקר בו.

 אתר נגיש הוא אתר אינטרנט שנועד לסייע לאנשים עם מוגבלויות כדי להשתמש באתרים אינטרנט בצורה נוחה ונגישה. האתר מכיל מגוון של כלים שעוזרים לגרום לאתרים להיות נגישים לכל הקהלים, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות. הכלים הם מתקדמים ומעודכנים בהתאם לסטנדרטים העולמיים של נגישות אינטרנט.

אתר נגיש משמעותו אתר שמתוכנן ומותאם לספק גישה ושימוש שוויוני לכל המשתמשים, גם לאלה עם מוגבלויות פיזיות או תפקודיות. הנגישות מהווה ערך מרכזי וחיוני בעידן הדיגיטלי, ויכולה להביא ליתרונות מרובים:

1. השוויון: אתר נגיש מבטיח שכל אדם, ללא קשר ליכולתו הפיזית או החושית, יוכל לגשת לתוכן האתר ולהשתמש בו באופן שווה ועצמאי. זה מקנה לאנשים עם מוגבלויות את היכולת להיות חלק מהחברה הדיגיטלית וליהנות מהזדמנויות רבות כמו קניות מקוונות, קריאת תוכן, תקשורת ועוד.

2. הצלחת העסק: את המשתמשים הנכונים: אתר נגיש מגדיר את הפוטנציאל המרחיב של הקהל הממוגבל ומאפשר לעסקים להגיע לקהל רחב יותר של לקוחות ולקוחות פוטנציאליים. זה מאפשר לעסקים לבנות יחסים חיוביים עם לקוחות ולהגדיל את השותפות הכלכלית.

3. התאמה לחוקיות: במסגרת חוקיות רבות, נגישות היא דרישה חוקית עבור אתרי האינטרנט שבהם מוצגים תוכן ציבורי או מסחרי. איכות הנגישות של האתר עשויה להשפיע על הקיום המשפטי של העסק ועל יכולתו להפעיל אותו בצורה תקנית וחוקית.

4. ידידותיות למנוע: אתר נגיש יכול להיות ידידותי יותר למנוע כולל כמו קשישים, אנשים עם תופעות מיוחדות כמו אוטיזם או דיסלקציה ומשתמשים החווים קושי בלמידה או בקהנגישות של אתר מבטיחה שכל אדם יכול לגשת לתוכן ולשירותים המוצעים על ידי האתר, ללא הגבלות או מניעים. זה מספק יתרונות מרובים, כולל:

1. שוויון: אתר נגיש מבטיח שכל אדם, ללא קשר ליכולתו הפיזית, חושית או קוגניטיבית, יכול לגשת למידע ולשירותים באופן שווה. זה יוצר הזדמנויות שוות לכולם להשתמש במוצרים ובשירותים המוצעים על ידי האתר.

2. חוקיות: רבות מתקנות הנגישות הן דרישה חוקית במקרים מסוימים. אתר שאינו נגיש עשוי להיתקל בתביעות משפטיות ולסבך את מעמדו המשפטי והחוקי.

3. קהל רחב: אתר נגיש מאפשר לעסקים וארגונים להגיע לקהל רחב יותר של משתמשים. זה יכול להגביר את הנוכחות המקוונת של העסק ולסייע בשיפור המכירות והפעילות העסקית.

4. ידידותיות למשתמש: אתר נגיש מאפשר למשתמשים לנווט בקלות ובנוחות, להשתמש בכלי עזר טכנולוגי ולקבל את המידע והשירותים הנדרשים ללא מאמץ נוסף.

5. תמורה עסקית: אתר נגיש יכול להגביר את האמינות והמקצועיות של העסק או הארגון, וליצור חווית משתמש חיובית. זה יכול להביא ליותר משתמשים מרוצים, להקניית לקוחות חדשים ולשמירה על לקוחות קיימים.

בסיכום, אתר נגיש הוא לא רק דרישה חוקית ומוסרית, אלא גם יתרון עסקי וחברתי.

 אתר נגיש הוא אתר אינטרנט שנועד לסייע לאנשים עם מוגבלויות כדי להשתמש באתרים אינטרנט בצורה נוחה ונגישה. האתר מכיל מגוון של כלים שעוזרים לגרום לאתרים להיות נגישים לכל הקהלים, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות. הכלים הם מתקדמים ומעודכנים בהתאם לסטנדרטים העולמיים של נגישות אינטרנט.

אתר נגיש משמעותו אתר שמתוכנן ומותאם לספק גישה ושימוש שוויוני לכל המשתמשים, גם לאלה עם מוגבלויות פיזיות או תפקודיות. הנגישות מהווה ערך מרכזי וחיוני בעידן הדיגיטלי, ויכולה להביא ליתרונות מרובים:

1. השוויון: אתר נגיש מבטיח שכל אדם, ללא קשר ליכולתו הפיזית או החושית, יוכל לגשת לתוכן האתר ולהשתמש בו באופן שווה ועצמאי. זה מקנה לאנשים עם מוגבלויות את היכולת להיות חלק מהחברה הדיגיטלית וליהנות מהזדמנויות רבות כמו קניות מקוונות, קריאת תוכן, תקשורת ועוד.

2. הצלחת העסק: את המשתמשים הנכונים: אתר נגיש מגדיר את הפוטנציאל המרחיב של הקהל הממוגבל ומאפשר לעסקים להגיע לקהל רחב יותר של לקוחות ולקוחות פוטנציאליים. זה מאפשר לעסקים לבנות יחסים חיוביים עם לקוחות ולהגדיל את השותפות הכלכלית.

3. התאמה לחוקיות: במסגרת חוקיות רבות, נגישות היא דרישה חוקית עבור אתרי האינטרנט שבהם מוצגים תוכן ציבורי או מסחרי. איכות הנגישות של האתר עשויה להשפיע על הקיום המשפטי של העסק ועל יכולתו להפעיל אותו בצורה תקנית וחוקית.

4. ידידותיות למנוע: אתר נגיש יכול להיות ידידותי יותר למנוע כולל כמו קשישים, אנשים עם תופעות מיוחדות כמו אוטיזם או דיסלקציה ומשתמשים החווים קושי בלמידה או בקהנגישות של אתר מבטיחה שכל אדם יכול לגשת לתוכן ולשירותים המוצעים על ידי האתר, ללא הגבלות או מניעים. זה מספק יתרונות מרובים, כולל:

1. שוויון: אתר נגיש מבטיח שכל אדם, ללא קשר ליכולתו הפיזית, חושית או קוגניטיבית, יכול לגשת למידע ולשירותים באופן שווה. זה יוצר הזדמנויות שוות לכולם להשתמש במוצרים ובשירותים המוצעים על ידי האתר.

2. חוקיות: רבות מתקנות הנגישות הן דרישה חוקית במקרים מסוימים. אתר שאינו נגיש עשוי להיתקל בתביעות משפטיות ולסבך את מעמדו המשפטי והחוקי.

3. קהל רחב: אתר נגיש מאפשר לעסקים וארגונים להגיע לקהל רחב יותר של משתמשים. זה יכול להגביר את הנוכחות המקוונת של העסק ולסייע בשיפור המכירות והפעילות העסקית.

4. ידידותיות למשתמש: אתר נגיש מאפשר למשתמשים לנווט בקלות ובנוחות, להשתמש בכלי עזר טכנולוגי ולקבל את המידע והשירותים הנדרשים ללא מאמץ נוסף.

5. תמורה עסקית: אתר נגיש יכול להגביר את האמינות והמקצועיות של העסק או הארגון, וליצור חווית משתמש חיובית. זה יכול להביא ליותר משתמשים מרוצים, להקניית לקוחות חדשים ולשמירה על לקוחות קיימים.

בסיכום, אתר נגיש הוא לא רק דרישה חוקית ומוסרית, אלא גם יתרון עסקי וחברתי.

מחיר הנגשת אתרים לפי תקן AA באמצעות תוסף ANDI במחיר נגיש של 850 ש״ח + מע״מ (למרבית האתרים)

אנו מציעים שירות להנגשת אתרים הכולל את התקנת תוסף הנגישות שלנו בשילוב עם הנגשה אנושית מקצועית. אנו יכולים להנגיש גם אתרים קיימים – לא ישנים מאוד, לכן נדרשת בדיקה של התאמת האתר להנגשה. אתרים חדשים שאנו בונים נבנים עם התוסף והינם מונגשים לאנשים עם מוגבלות.

בין 7 ל -10 ימים בממוצע, כתלות במורכבות האתר.

הזמן הדרוש להנגיש אתר וורדפרס יכול להשתנות בהתאם למספר העמודים ולרמת הקושי של השינויים הנדרשים. כמו כן, זה תלוי גם ביכולת הטכנית שלך ובידע שלך בנושא נגישות ופלטפורמת WordPress.

אם האתר שלך כבר כולל תבנית שתומכת בנגישות או שמשתמש בתוספים נגישות, או שהוא כבר מותאם לנגישות בדרך כלשהי, ייתכן ותצטרך רק לבצע שינויים קטנים והתאמות נוספות. במקרים כאלה, הזמן הדרוש יכול להיות מספר שעות או ימים, תלוי במידת השינויים הנדרשים.

אולם, אם האתר שלך לא מותאם לנגישות ואתה עלול להיאלץ לבצע שינויים מרחיקים יותר, זה יכול לדרוש יותר זמן. ייתכן שתצטרך לבצע שינויים בעיצוב התבנית, להוסיף תוספים נגישות מתאימים, לערוך את התוכן ולבצע בדיקות נגישות. במקרים כאלה, הזמן הדרוש עשוי להיות מספר ימים או אף שבועות, בהתאם לטווח העבודה והקושי של השינויים.

אני ממליץ לתכנן מראש ולהקצות מספיק זמן ומשאבים להפיכת האתר לנגיש. כמו כן, תמיד כדאי להתייעץ עם מומחים בנגישות או לשכור קבלן שיוכל לסייע לך בתהליך ולהקל על העומס הטכני והמקצועי.

גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

1. עסק שהמחזור השנתי שלו מעל 300 אלפי ש"ח חייב בנגישות מלאה
2. עסק שהמחזור השנתי שלו מעל מיליון ש"ח חייב בנגישות מלאה
3. עסק שמחזור המכירות שלו בין 100-299 אלפי ש"ח, מחוייב אף הוא מנובמבר 2020 בהנגשה מלאה ע״פ חוק
4. עוסק פטור – מחזור הכנסות שנתי עד 100 אלפי ש"ח פטור באופן מלא מהנגשה של האתר.

ברוב המדינות, החוק דורש מארגונים ומוסדות שונים להבטיח נגישות לאתרי האינטרנט שלהם. הדרישה להנגשת אתרי אינטרנט מתרחשת בכלל לארגונים ציבוריים וממשלתיים, כמו משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, בתי ספר ואוניברסיטאות, וכן לעיתים גם לארגונים פרטיים ועסקיים.

להלן כמה דוגמאות לסוגי ארגונים שעשויים להיות חייבים בהנגשת אתרי אינטרנט:

1. מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות: כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, משטרה, צה"ל וכדומה.

2. ארגונים ציבוריים: כולל בתי ספר, אוניברסיטאות, מוזיאונים, ספריות, בתי חולים, תחנות רכבת ושדות תעופה.

3. ארגונים עסקיים גדולים: חברות בנק, סוכנויות ביטוח, מסעדות ומסעדניות מרשימות, חברות תעופה ותחבורה ציבורית.

4. ארגונים פרטיים עם קהל יעד מסוים: כמו ארגונים שמתמחים בשירותים לאנשים עם מוגבלויות, ארגונים לטיפול בבעיה ספציפית (לדוגמה, ארגונים לטיפול בבעיות ראיה או שמיעה), וכו'.

חשוב לקחת בחשבון שהדרישות להנגשת אתרי אינטרנט יכולות להשתנות ממדינה למדינה ולהיות מותאמות למסגרת המשפטית המקומית. לכן, תמיד כדאי לבדוק את החוקות והתקנות המקומיות במדינה שבה אתה פועל או שבה ממוקם האתר שלך, כדי לוודא את הדרישות המדויקות שלך.

בשנת 2013 התקבל בכנסת "החוק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
במסגרת החוק תוקנו תקנות רבות (תקנה היא במעמד של חוק לכל דבר) כולל התקנה לנגישות
אתרי אינטרנט (סעיף 35) שמפרטת מה נדרש מבעל האתר לבצע כדי לעמוד בתקנות ובחוק.

הנגשת אתרים היא תהליך שמטרתו להבטיח שהאתר יהיה נגיש וזמין לכל המשתמשים, כולל לאנשים עם מגבלות פיזיות, חיים, חזותיות או קוגניטיביות. הנגשת אתרים מתבצעת על מנת להבטיח שכל אחד יכול לגשת לתוכן האתר, להבין אותו ולהשתמש בו בצורה חוקית ויעילה.

קיימים מספר סיבות עיקריות לצורך הנגשת אתרים:

1. קיום מגבלות פיזיות או חיים: אנשים עם מגבלות פיזיות כמו אנשים עם מוגבלות ראיה, אנשים בעלי מוגבלות שמיעה או אנשים עם מוגבלות תנועה צריכים תמיכה מיוחדת כדי לגשת לתוכן האתר ולהשתמש בו בצורה עצמאית.

2. חוקיות: במספר מדינות, כולל ארצות הברית וגם איחוד האירופי, ישנם חוקים ותקנות המחייבים את הנגשת האתרים. התאמה לתקנות הנגישות היא חובה משפטית וקובעת שהאתר חייב להיות נגיש לכלל המשתמשים.

3. ציבוריות וכולליות: הנגשת אתרים מקנה לכלל המשתמשים גישה שווה למידע ולשירותים ברשת. זה מקנה יתרון חברתי ותרומה לציבוריות, מאפשר שיוויון הזדמנויות ומקדם השתתפות פעילה של כלל האוכלוסיות.

4. חווית משתמש משופרת: אתרים נגישים מתקנים את חוויית המשתמש עבור כל המשתמשים, לרבות אנשים ללא מגבלות. על ידי הקניית תכנים נגישים ומתאימים לכלל המשתמשים, אתרים יכולים לשפר את הניווט, הקריאות והגישה למידע.

בסכום,הנגשת אתרים חיונית להבטיח שהאינטרנט תהיה פלטפורמה נגישה ושווה לכל האנשים, ללא קשר למגבלות שיכולות להיות להם. היא תורמת לציבוריות, למען החוקיות ולשיפור חוויית המשתמש.

כל האתרים חייבים בהנגשה. לדוגמא:
1. אתר חברה או עוסק מורשה.
2. רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
3. עמותות וארגונים הפועלים שלא למטרות רווח

במקרים ספציפיים ניתן לקבל פטור מהנגשת האתר.

כפי שצויין בתשובה הקודמת, במספר מדינות ישנם חוקים ותקנות המחייבים את הנגשת האתרים. לדוגמה, בארצות הברית ישנה חוקיות שמחייבת את הנגשת האתרים לפי תקנות של ה-WCAG (Web Content Accessibility Guidelines). באיחוד האירופי, גם ישנם דרישות חוקיות לנגישות אתרים.

אולם, לא בכל המקרים יש חובת הנגישות החוקית. עדיין, להנגיש אתר מומלץ בחזון הציבורי, הפרסומי והחברתי של האינטרנט כפלטפורמה נגישה וזהה לכלל המשתמשים. מבחינתי, הנגישות היא ערך חשוב וחובה לכל אתר על מנת להבטיח שכל אדם יוכל לגשת למידע ולשירותים ברשת.

מצד אחד, ישנם הרבה אנשים עם מגבלות שונות שצריכים תמיכה נוספת כדי לגשת לתוכן האתר ולהשתמש בו. מצד שני, יתרון כלכלי ותרבותי נובע מהבטחת שיוויון הזדמנויות והפעילות של כלל האוכלוסייה. דרישת הנגישות באתרים מקנה חשיבות גם לצורך קוד פוליטי ומוסדי של מדינות רבות.

לכן, אפשר לומר שאמנם לא כל אתר חייב להיות נגיש חוקית, אך מומלץ לוודא ולהבטיח את הנגישות של האתר על מנת להבטיח שהוא יהיה זמין ונגיש לכלל המשתמשים.

ה-WCAG (Web Content Accessibility Guidelines) הוא סט המלצות לנגישות המתקן אתרים ברשת האינטרנט. ה-WCAG מגדיר שלוש רמות של נגישות: A, AA ו-AAA. כל רמת נגישות מבצעת מדדים שונים ומציינת דרישות שונות להבטיח נגישות תוכן האתר.

הנה תקציר של הרמות השונות של נגישות בהן מתחלקות ה-WCAG:

1. רמת נגישות A (הנמוכה ביותר): רמת נגישות זו מקנה ערך מינימלי של נגישות וכוללת המלצות לתוכן האתר שמאפשרות לקבוצת גולשים מוגבלים לגשת לתוכן. רמת נגישות זו מספקת פתרונות יסודיים לגישה לתוכן ומותאמת בעיקר לאנשים עם מגבלות ראיה.

2. רמת נגישות AA (רמת התקנה נפוצה): רמת נגישות זו מספקת דרישות יותר מתקדמות לנגישות ומקנה פתרונות לקבוצות גולשים מוגבלות נוספות. היא כוללת את כל הדרישות של רמת הנגישות A ומוסיפה עליהן דרישות נוספות כמו נגישות לאנשים עם מוגבלות שמיעה ונגישות לאנשים עם מוגבלות תנועה.

3. רמת נגישות AAA (הרמה הגבוהה ביותר): רמת נגישות זו היא הרמה הגבוהה ביותר של ה-WCAG ומספקת דרישות נגישות מתקדמות ביותר. היא כוללת את כל הדרישות של רמות הנגישות A ו-AA ומוסיפה עליהן דרישות נוספות כמו נגישות לאנשים עם מוגבלות תפיסה ונגישות לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.

חשוב לציין כי כל רמת נגישות מתקנת דרישות מסוימות והמפסקת התשובה נגמרה באמצע. אנא השלימו את השאלה שלכם ואנסה לעזור כמיטב יכולתי.

ARIA היא ראשי תיבות של "Accessible Rich Internet Applications" (יישום נגיש לאינטרנט עשיר). ARIA הוא סט של תכונות ותגיות שנוספו לקוד HTML, CSS ו-JavaScript כדי לשפר את נגישות האפליקציות הרשת העשירות במידע.

ARIA מאפשר למפתחים להוסיף מידע נוסף על העץ הרכיבים של האפליקציה ועל הקשרים ביניהם, ומאפשר לטכנולוגיות מסייעות לפענח ולהבין את האפליקציה בצורה יעילה יותר.

התכונות העיקריות של ARIA כוללות:

1. תגיות תיאור (Roles): תגיות נוספות המתארות את המשמעות והתפקוד של הרכיבים באפליקציה, כגון כפתור, תיבת טקסט, תפריט נפתח ועוד.

2. תגיות יחסים (Relationships): תגיות שמקשרות בין רכיבים ומסייעות ליצירת קשרים ומבנה בין הרכיבים.

3. תגיות סטטוס (States): תגיות שמציינות את המצב הנוכחי של רכיב, כגון רכיב פתוח או סגור, רכיב מופעל או מבוטל, ועוד.

ARIA מאפשרת למפתחים לשפר את נגישות האפליקציות הרשת על ידי הענקת מידע נוסף לטכנולוגיות מסייעות, כמו קוראי מסך ותוכנות שליטה בתנועה, על מנת שהן תוכל להבין את התפקוד והמבנה של האפליקציה.

חוקי ARIA אינם חוקים בעצמם, אלא הם סטנדרט טכנולוגי שמתקבל ומומלץ על ידי ה-W3C (World Wide Web Consortium) כדי לשפר את נגישות האפליקציות הרשת. השימוש ב-ARIA נפוץ יותר באפליקציות רשת דינמיות ומתקדמות כמו אפליקציות דפדפרגשיות ואפליקציות תוכן עשיר.

קיימים כמה כלים וטכניקות לעיצוב נגיש שיכולים לסייע בשיפור הנגישות של אתרי אינטרנט. הנה כמה דוגמאות לכלים לעיצוב נגיש:

1. WCAG (Web Content Accessibility Guidelines): כפי שציינתי לעיל, WCAG הוא סט המלצות לנגישות המגדיר רמות שונות של נגישות באתרי אינטרנט. הצפייה במדריכי ה-WCAG והמימוש של המלצותיהם יכולה לספק הנחיות מקצועיות לעיצוב נגיש.

2. מבחני נגישות (Accessibility Audits): כלי לבדיקת הנגישות של אתר ולאיתור בעיות נגישות פוטנציאליות. ישנם מספר כלים ושירותים שמאפשרים לבדוק את הנגישות של אתר, לדוגמה, Lighthouse, Axe, WAVE ועוד.

3. כלים להגברת ניתוב מקלדת (Keyboard Navigation): עיצוב לנגישות יכול לכלול תמיכה מורחבת בניתוב מקלדת כדי לאפשר למשתמשים שאין להם אפשרות להשתמש בעכבר או במסך מגע לנווט באתר.

4. דגש על ניתוב אופטימלי (Optimal Navigation): עיצוב נגיש מתמקד ביצירת מבנה ניתוב ברור ואינטואיטיבי באתר, כך שמשתמשים עם קשיי ראיה או טכנולוגיות מסייעות יוכלו לנווט ביעילות.

5. צבעים וניגודיות: עיצוב נגיש מתקן את בחירת הצבעים והניגודיות כדי להבטיח שהתוכן יהיה קריא וגישובי גם לאנשים עם קשיי ראיה.

6. תמיכה בטכנולוגיות מסייעות: עיצוב נגיש יכול לכלול תמיכה בטכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך, מקלדות מוגדרות אישית, תוכנות שליטה בתנועה ועוד.

7. תגים ARIA:תגי ARIA (Accessible Rich Internet Applications) הם כלים נוספים שמשמשים לתיאור ולהבטיח נגישות של רכיבים באתרים ובאפליקציות הרשת. הם מאפשרים למפתחים להוסיף מידע נוסף על התפקוד והמבנה של הרכיבים, כך שטכנולוגיות מסייעות יכולות לפענח את המידע ולספק חוויה נגישה טובה יותר למשתמשים עם קשיי ראיה או תקשורת.

כלים אלו יכולים לסייע למפתחים בתהליך עיצוב ופיתוח אתרים ואפליקציות נגישות כוללים:

– תגי תיאור (Roles): תגי ARIA מגדירים תפקידים נגישים לרכיבים באתר, כגון כפתור, קישור, תיבת טקסט וכדומה. הם מסייעים לטכנולוגיות מסייעות להבין את התפקוד הנכון של הרכיבים.

– תגי יחסים (Relationships): תגי ARIA מאפשרים למפתחים להגדיר קישורים וקשרים בין הרכיבים באתר, כך שטכנולוגיות מסייעות יכולות להבין את המבנה הנכון של האתר ואת הקשרים בינו.

– תגי סטטוס (States): תגי ARIA מסייעים לתת מידע נוסף על המצב הנוכחי של רכיבים באתר, כגון מצב פתוח או סגור, מופעל או מבוטל, וכו'. זה מאפשר לטכנולוגיות מסייעות להתמודד עם הרכיבים בהתאם.

– תיאום קלדה (Keyboard Accessibility): כלים לעיצוב נגיש דואגים לוודא שהאתר נגיש וניווט באמצעות מקלדת בלבד הוא אפשרי ונוח למשתמשים עם קשיי ראיה או תקשורת.

1. שימוש בקוד נכון: השתמש בקוד מתקדם, תקני וסמנטי שמגבירים את נגישות האתר. כך תבטיח כי טכנולוגיות מספר כמו HTML, CSS ו-JavaScript מיושמות בצורה נכונה ומתאימה.

2. תכנות נכון של אלמנטים נגישים: פעמים רבות, יש להבטיח שכל אלמנט באתר (כמו תמונות, קישורים וטפסים) מכיל תגיות נכונות ומשמעותיות. לדוגמה, תגי ALT יוסיפו תיאור חלופי לתמונות, ותג ARIA יספק מידע נוסף למסך הקורא.

3. עיצוב ותצוגה נכונים: כדי להבטיח נגישות חזותית, יש להשתמש בתצוגה מותאמת ונגישה לקוראי מסך. דבר זה כולל שימוש בצבעים נכונים, גודל גופן ברור וקריא, והפרדה בין אלמנטים באמצעות רווחים וגבולות מוגדרים.

4. ניווט וניווט נגישים: יש לספק מנגנון ניווט ברור ונגיש באתר, כולל תפריטים מקופלים, תגיות מתאימות וקישורים נגישים. כך תאפשר למשתמשים עם מוגבלויות לנווט באתר ולגשת לכל התכנים והעמודים הרלוונטיים.

5. תכנים נגישים: הבטיחו קיום תוכן נגיש וקריא לכל המשתמשים. השתמשו בשפה פשוטה וברורה, הבטיחו תפוקה של התכנים בצורהנגישה כמו קבצי PDF נגישים וטקסט חלופי לתמונות. ניתן גם להציע אפשרויות לשנות גודל הגופן והצבעים, ולספק כלים נוספים כמו תרגום יישומי, תפריטי ניווט נוספים ועוד.

6. בדיקה ובדיקת נגישות: יש לבדוק את האתר באופן קבוע על ידי בדיקת נגישות ותיקונים תוך שימוש בכלים בדיקתיים ובדיקה ידנית. כך תוכל לזהות בעיות נגישות ולתקן אותן לפני הפרסום.

7. הדרכה ותמיכה: חשוב לספק הדרכה ותמיכה לצוות התפישה בנוגע לנגישות האתר. זה יעזור להבטיח שהם מבינים את חשיבות הנגישות ויכולים ליישם אותה בצורה יעילה.

כדי להבטיח נגישות מקסימלית, כדאי גם להתייעץ עם מומחה לנגישות או צוות מומחים בתחום הנגישות שיכולים לספק הוראות מותאמות אישית ומענה מקצועי לצרכים המדויקים של האתר שלך.

ההנגשה מורכבת ממכלול הדרישות שמצויינות בתקנות האחרונות שעודכנו. על בעל האתר למלא אחר כל דרישות התקנון של מכון התקנים.

הצהרת הנגישות מפרטת את אפשרויות ההנגשה שבוצעו באתר, ומה כלל תהליך ההנגשה. הצהרת נגישות הינה חובה לפי תקן WCAG 2.0 וככפופה לדרישות החוק בישראל. אם האתר עבר תהליך הנגשה הוא מחויב להופיע עם הצהרת הנגישות, לא משנה מה גודל האתר. בנוסף, חשוב לציין בהצהרת הנגישות את פרטי איש קשר של רכז הנגישות האחראי לנגישות בארגון ובמקרה של הערה יהיה ניתן לפנות אליו ולקבל טיפול בהתאם.

מטרתה של הצהרת הנגישות היא לאפשר לאנשים עם מוגבלויות אשר יכנסו לאתר שלכם לקבל פרטים רלוונטיים בעד הנגישות באתר ולהכיר את תפעול הפונקציות הקיימות באתר. במידה וישנם חלקים שלא הונגשו באתר מסיבה כלשהי כמו פטור יש לציין זאת ולאפשר לאנשים עם מוגבלויות לקבל חלופה אלטרנטיבית במקום ולכן חשוב מאוד שאותו אתר יציין את דרכי הפנייה אליו גם בהצהרת הנגישות.

הצהרת נגישות אתר אינטרנט היא דרישה משפטית ברחבי העולם לציון והפרסה על ידי בעלי אתרים וארגונים שונים של הפרסומים והפעילויות המקוונות שלהם נגישות לאנשים עם מוגבלויות. הצהרת הנגישות מספקת מידע על המאמצים שהושקעו כדי להבטיח נגישות לאתר ולתכנים שמפורסמים בו.

ההצהרה כוללת מידע טכני ופרקטי על תכנון האתר, העיצוב, הקוד והתוכן הנגיש, כדי להבטיח שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לקבל גישה שווה לתכנים ולשירותים המוצעים באתר.

הצהרת הנגישות עשויה לכלול את הנושאים הבאים:

1. תיאור האתר: מתייחס ליעד האתר, לפרטי הארגון שבעליו ולתכנים המוצעים באתר.

2. תקנים והנחיות: מתייחס לתקנים ולהנחיות נגישות המקובלות בינלאומית ובמדינה המפרסמת את ההצהרה.

3. תיאור נגישות האתר: מספק מידע על המאמצים שנעשו כדי להבטיח נגישות האתר, כולל שימוש בטכנולוגיות נגישות, תכנון ועיצוב נגיש, ובדיקת נגישות.

4. תמיכה בטכנולוגיות: מספק מידע על טכנולוגיות נגישות שנתמכות באתר, כמו קוראי מסך, ניווט במקלדת וכלים נוספים.

5. פרסום פריטי נגישות: מספק פרטים ספציפיים על תכנים ושירותים ספציפיים הנגישים באתר, כמו מסמכים PDF נגישים, סרטונים עם כתוביות ועוד.

הצהרת הנגישות חייבת להיות זמינה באופן גלוי ונגיש על האתר, בדרך כלל בעמוד נגישות או בתפריט התחתון של האתר.

כדי לעמוד בדרישות הנגישות, אתרי האינטרנט משתמשים בטכניקות ותכנות מסוימות כמו תגי HTML נגישים, תמיכה בתפריטים נגישים, בדיקת נגישות ועוד. ככל שהאתר נבנה בצורה נכונה ומיועד לנגישות, כך יהיה פשוט יותר לאנשים עם מוגבלויות לנווט בו, לקרוא את התוכן ולהשתמש בשירותים.

כדי לדעת איך להפוך את האתר שלך לנגיש, או לבדוק האם אתר מסוים עומד בדרישות הנגישות, כדאי להתייעץ עם מומחים בתחום נגישות או לעקוב אחרי ההנחיות והתקנים הנגישות הקיימים במדינה שלך.

כדי לבדוק אם אתר מסוים הוא נגיש, ניתן לבצע בדיקת נגישות באמצעות כלים ומדריכים שונים. הנה כמה אפשרויות:

1. כלים בדיקתיים באינטרנט: קיימים כלים בדיקתיים באינטרנט שמאפשרים לך לבדוק את רמת הנגישות של אתר מסוים. כלי כמו Wave Web Accessibility Evaluation Tool או AChecker מספקים דוגמאות לבדיקת נגישות בהתאם לסטנדרטים המקובלים ביישוב.

2. דרישות נגישות מקובלות: ניתן לבדוק את האתר מול סטנדרטים והנחיות נגישות מקובלות. למשל, כדי לבדוק את הנגישות בהתאם לסטנדרט WCAG (Web Content Accessibility Guidelines), ניתן להשתמש בצפיין הנגישות של WCAG, שמציע בדיקה צעד אחר צעד של האתר לעבור על הדרישות של הסטנדרט.

3. בדיקה ידנית: ניתן גם לבדוק את האתר באופן ידני, על ידי התניידות ובדיקת תצוגה של העמוד בעזרת טכניקות נגישות. כאן יש לבדוק שלכל התכנים באתר נגישים וניתנים לשימוש על ידי קהל רחב כולל אנשים עם מוגבלויות.

4. בדיקה על פי חוקי הנגישות: ייתכן שישנם חוקים ותקנות מקומיות שמציבים דרישות מפורשות לנגישות. במקרה כזה, כדאי לבדוק את האתר בהתאם לדרישות המקומיות הרלוונטיות.

שימוש בשילוב של הכלים השונים וביצוע בדיקה מקפידה יכול לספק תמונה יעילה יותר של רמת הנגישות של האתר. כמו כן, יש לקחת בחשבון שהבדיקות האוטומטיות לא תמיד מזהות את כל הבעיות האמנותיהכלים והשיטות האמורות כאן הן למטרות מידע והן אינן מהוות תחליף לבדיקה ידנית מקפידה וליווי מומחה בתחום הנגישות. במידה ומדובר באתר חשוב וקריטי מבחינת הנגישות, כדאי לפנות למומחה לנגישות או לצוות מומחים בתחום הנגישות כדי לבדוק את האתר בצורה מקיפה ולקבל מענה מקצועי.

קיימים מספר סעיפים בתקן להנגשת אתר. לדוגמא, סעיף 2.1 בתקן WCAG 2.0, שממנו נגזר התקן הישראלי, דורש מאיתנו לדאוג שכל הממשק שלנו יעבוד עם המקלדת. הדרישה הזאת באה להקל על אנשים המשתמשים בתוכנות קוראות מסך (למשל עיוורים וליקויי ראיה קשים) או אנשים המשתמשים רק במקלדת (כגון חולי פרקינסון, מבוגרים עם ידיים רועדות, אנשים עם מוגבלות מוטורית וכו').

הבדיקה השנייה שאנחנו צריכים לבצע היא השלמת תהליך מלא בעזרת ניווט מקלדת. נניח שיש לנו טופס צור קשר בדף פנימי באתר תדמיתי קטן. הבדיקה שלנו תהיה לניווט מהדף הראשי אל דף צור הקשר ולנסות למלא ולשלוח את הטופס. במידה והצלחנו אז הניווט שלנו תקין. במידה ולא אנחנו צריכים לתקן את המקומות בהם לא הצלחנו להפעיל או לנווט עם המקלדת.

במקרים ספציפיים, ניתן לבקש פטור מהנגשת האתר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

1. פטור בשל נטל כלכלי כבד
2. פטור טכנולוגי מהנגשת האתר
3. פטור לאתר עם מעט משתמשים

במקרים מסוימים, ייתכן שישנם פטורים מדרישת ההנגשה של אתרי אינטרנט. הפטורים משתנים בין מדינות ויכולים להיות מוגבלים לסוגים מסוימים של ארגונים. הנה כמה דוגמאות לפטורים אפשריים:

1. ארגונים קטנים: במדינות מסוימות, ייתכן שישנם פטורים לארגונים עם מספר מועט של עובדים או תפקידים מועטים, כמו עסקים משפחתיים או עסקים קטנים מאוד.

2. תוכן מסוים: ייתכן שישנם פטורים לאתרים שמכילים תוכן מסוים שקשה להנגישו בצורה מלאה, כמו תוכן ברמה גבוהה טכנולוגית או תוכן שכרוך בעלויות גבוהות מאוד.

3. אתרים זמניים: במקרים של אתרים זמניים או מועדיים, כמו אתר של אירוע מיוחד שלא יחזור שוב בעתיד, ייתכן שהדרישה להנגשה לא תחול.

4. אתרים מאובטחים: במקרים של אתרים בהם נדרשת אבטחה גבוהה, כמו אתרים בתחום הבנקאות או המסחר האלקטרוני, ייתכן שיהיו פטורים מסוימים מדרישות ההנגשה.

5. עומס כלכלי כביסוס לפטור: במקרים שבהם הטמעת הנגשה תיאלץ לארגון להשקיע סכומים כביסוסיים עצומים או לשנות את המבנה הקיים של האתר בצורה משמעותית, ייתכן שיהיו פטורים.

חשוב לקחת בחשבון שפטורים אלה יכולים להשתנות ממדינה למדינה ולהיות מותאמים למסגרת המשפטית המקומית. תמיד כדאי לבדוק את החוקות והתקנות המקומיועסקיים במדינה שבה אתה פועל או שבה ממוקם האתר שלך, כדי לוודא את הדרישות המדויקות שלך.

כן, קיימות מצבים בהם ייתכן שיהיו פטורים מדרישות הנגישות לאתרים באינטרנט. בדרך כלל, פטור מהנגשת אתר אינטרנט יכול להתייחס למצבים מסוימים שבהם נגישות האתר לא רלוונטית או לא מביאה תועלת מובהקת לקהל מטרה.

לדוגמה, פטור מהנגשה ייתכן במקרים כאשר יישות מסוימת מפרסמת מידע כלשהו באינטרנט שאינו רלוונטי לציבור הרחב ובו לאנשים עם מוגבלויות. פטור ייתכן גם במקרים בהם נגישות האתר מהווה עומס כבד מאוד ומסיבות טכניות או כלכליות אין אפשרות לשפר את הנגישות באופן פרקטי.

עם זאת, כדי להיכנס לפטור מהנגישות, על הארגון או האדם המוסדר את האתר להוכיח ולהוציא דברי הצדדים בנושא. זה דורש טיעונים מסוימים ושקיפות בתהליך ההחלטה, ובכל מקרה, ברוב המקרים עדיין יש צורך לספק אפשרויות נגישות חלופיות לאנשים עם מוגבלות.

חשוב לציין שמדיניות הנגישות והפטורים מהנגישות עשויים להיות שונים בין מדינות, והן עשויות להשתנות גם בהתאם לתחום ולסוג האתר.

לא רק שיש צורך להנגיש דף נחיתה – זאת חובה ונדרש כחוק.

כן, הנגשת דף נחיתה (Accessible Landing Page) היא חלק חשוב מעיצוב נגישות. דף הנחיתה הוא הדף הראשי שבו מגיעים מבקרים ראשוניים לאתר או לאפליקציה. הוא משמש ליצירת ראש טוב וראשוני של האתר, ולכן חשוב לוודא שהוא נגיש לכלל המשתמשים, כולל לאנשים עם קשיי ראיה או תקשורת.

כאשר מעצבים דף נחיתה נגיש, יש להתחשב במספר נקודות:

1. קריאות: התוכן על הדף נחיתה צריך להיות קל וברור לקריאה. יש להשתמש בגופן וגודל תווים ברורים ולהבטיח ניגודיות מתאימה בין הטקסט לרקע.

2. ניתוב מקלדת: יש לוודא שניתוב באמצעות המקלדת עובד בצורה תקינה על דף הנחיתה. זה יכול לכלול את הבחנה נכונה של קישורים, תפריטים ורכיבים נוספים.

3. כותרת ראשית: יש לספק כותרת ראשית מתאימה (H1) שמתארת את תוכן הדף נחיתה. זה יכול לסייע למשתמשים עם טכנולוגיות מסייעות להבין את התוכן המרכזי של הדף.

4. דיאגרמות ותמונות: אם יש דיאגרמות או תמונות על הדף נחיתה, יש לוודא שיש להם תגי alt מתאימים שמתארים את התוכן שלהם. זה מאפשר למשתמשים עם קשיי ראיה להבין את התוכן מבלי לראות את התמונה.

5. קישורים נגישים: יש לוודא שקישורים המופיעים על הדף נחיתה מסומנים בצורה ברורה ושקישורים אלטרנטיביים זמינים לכלל המשתמשים, למשל באמצעות תגי ARIA או מילית שמאפשרים ניווט נגיש בעזרת טכנולוגיות מסייעות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון שדף הנחיתה צריך להיות מסודר ומסודר בצורה ברורה, עם מבנה הקוד נכון ונגיש, ולהתאים את העיצוב והתצוגה למגוון רחב של מסכים ותצוגות.

בסיכום, דף הנחיתה הנגיש משמעותו לוודא כי כלל המשתמשים, כולל אנשים עם קשיי ראיה או תקשורת, יכולים לקבל גישה ולנווט באתר או באפליקציה בצורה מהימנה ונוחה.

כל תמונה באתר צריכה להיות נגישה.

כדי להנגיש תמונות לאנשים עם קשיי ראיה או תקשורת, יש לשים לב למספר נקודות חשובות:

1. תגי Alt: כל תמונה צריכה לכלול תג Alt (טקסט חלופי) שמתאר את התוכן שלה. התג Alt מופיע במקום שבו התמונה אמורה להופיע, ומספק מידע טקסטואלי לקוראי מסך ולמנותקים. יש להשתמש בתג Alt לתאר את תוכן התמונה בצורה מדויקת ומובנית. אם התמונה משמשת כקישור, יש לכלול גם מילת הכוונה "קישור" בתג Alt.

2. תמונות דיאגרמה: אם התמונה היא דיאגרמה או תרשים שמכיל מידע מורכב, יש לספק תיאור מורחב נוסף שמסייע לקוראי מסך להבין את המידע המוצג. זה יכול להיות באמצעות הוספת טקסט תחת התמונה או באמצעות קישור לתיאור מורחב במקום אחר בעמוד.

3. CSS ותצוגה: יש לוודא שהתמונות מוצגות ומעוצבות בצורה נכונה על גבי כל סוגי המסכים. יש לדאוג לכך שהתמונות לא נמצאות בתוך טבלאות או בווידג'טים אחרים שמפריעים לקריאה או לשינוי גודל.

4. תמונות רקומות: אם התמונה מכילה טקסט מוטבע, כמו למשל תמונת טקסט או תמונת כפתור, יש להציג את הטקסט בצורה טקסטואלית ולא כתמונה. זה מבטיח שהטקסט יהיה נגיש לקוראי מסך ויכול להידרש או להתרחש בהתאם לצרכי המשתמש.

5. תמונות רקע: תמונות המשמשות כרקע לטקסט או לתוכן אחר יש לוודא שלאכדי להנגיש תמונות לאנשים עם קשיי ראיה או תקשורת, ישנם מספר דרכים לעשות זאת:

1. תגי Alt: כל תמונה בדף אינטרנט צריכה לכלול תג "alt" (טקסט חלופי) שמתאר את התוכן שלה. הטקסט החלופי יוצג במקום התמונה או יופיע בקוראי מסך ובדפדפנים כאשר התמונה אינה יכולה להיצג. יש לכתוב תיאור מדויק ומובנה של התוכן של התמונה בתג "alt".

2. תיאורים אודיו: במקרים שבהם התמונה מכילה מידע משמעותי שאינו מועבר על ידי התג "alt", יש לספק תיאור אודיו נוסף. זה יכול להיות באמצעות הוספת הסבר קולי או קישור לקובץ אודיו המתאר את התוכן של התמונה.

3. תמונות במילים: כאשר התמונה מכילה מידע מרכזי שמשמש חלק מהתוכן העיקרי של הדף, ניתן להשתמש בטקסט במקום התמונה. זה אומץ בעיקר במקרים של תרשימים או דיאגרמות מורכבות שמציגות מידע מורכב.

4. ניתוח צבעים: אם התמונה מבוססת בעיקר על צבעים או טקסטורות, יש לוודא שההבדלים בין הצבעים מספיקים כדי שיהיו מורגשים לאנשים עם קשיי ראיה. ניתן להשתמש בגוונים ובהבלטה נכונה על מנת להבטיח נגישות טובה יותר.

5. תמונות תנועה: אם התמונה מכילה תנועה או שינויים בזמן, יש לוודא שהמידע החשוב מועבר גם בדרך אחרת, כמו טקסט, אנימציה או תיאור קולי. זה מבטיח שכל המידע החשוב יהיה נגיש.

ארגונים מכל הגדלים ובמגוון תעשיות מחויבים על פי חוק לוודא שלאנשים עם מוגבלות תהיה גישה שווה לאותו מידע או מסמכים כמו כולם. בעוד שרוב האנשים חושבים על "נגישות" במונחים של חללים פיזיים ומבנים, זה משתרע גם על כל סוג של תוכנה או משאבים מקוונים. האינטרנט הביא שיפורים עצומים בתקשורת ובחילופי מידע לציבור הרחב. הופעת הספרים האלקטרוניים, הלמידה האלקטרונית, התמיכה המקוונת, הבידור המקוון והבנקאות המקוונת חוללה מהפכה באופן שבו אנו ניגשים למידע ומתקשרים זה עם זה. פורמטים מסוימים של קבצים הם מטבעם נגישים יותר מאחרים, אך עדיין יש דרכים שבהן תוכל לוודא שהקבצים שלך נגישים לכמה שיותר אנשים.

הנגשת קבצים היא תהליך שבו מתבצעות שיפורים ושינויים בקבצים מסוימים כדי להבטיח נגישות מיטבית לאנשים עם קשיי ראיה, קשיי שמיעה או קשיי תקשורת. בעיקר, הנגשת קבצים מתמודדת עם קבצי מדיה, כגון מסמכים PDF, מצגות, וידאו, אודיו ותמונות, אך יכולה לכלול גם קבצי טקסט, קובצי ארכיון ועוד.

הנגשת קבצים כוללת מגוון שלבים וטכניקות, כמו:

1. מסמכים טקסטואליים: קבצים טקסטואליים יכולים להיות נגישים על ידי שימוש במבנה טקסטואלי נכון וקידודים מתאימים. זה כולל שימוש בתגי המרקות הנכונים, שימוש בגופן קריא ובגודל טקסט מתאים, עיצוב פרקים באמצעות כותרות וסעיפים, ועוד.

2. מסמכים PDF: קבצי PDF יכולים להיות נגישים באמצעות הפיכתם לטקסט נגיש (PDF טקסטואלי) או באמצעות הוספת תגי מסמכים. תגי מסמכים מספקים מידע נוסף כמו כותרות, רשימות, טבלאות ועוד, שמסייעים לקוראי מסך לנווט בקובץ בצורה יעילה יותר.

3. מצגות: מצגות, כמו PowerPoint, יכולות להיות מוגשות בצורה נגישה על ידי שימוש בכותרות נכונות, תגי תמונה וטקסט חלופי, צבעים נגישים, ניווט מבוסס מקלדת ועוד. כמו כן, ניתן להפוך מצגות לפורמטים נגישים נוספים כמו PDF טקסטואלי או HTML.

4.הוספת רכיבי מדיה: קבצי מדיה כמו וידאו, אודיו ותמונות יכולים להיות מוגשים בצורה נגישה על ידי הוספת תיאורים חזותיים ושמעיים. לדוגמה, תיאור חזותי (alt-text) יכול להיות מוסבר במילים מה התמונה מתארת, וכך גם ניתן להוסיף כתוביות לוידאו ותיאור שמעי לאודיו.

5. עיצוב נגיש: ניתן לשפר את הנגישות של קבצים על ידי בחירת צבעים נגישים ובולטים, גופנים ברורים ובגודל מתאים, מרווחים גדולים בין שורות ופרקים, ושימוש בעיצובים נקיים ופשוטים.

ההנגשה של קבצים מתבצעת כדי להבטיח שאנשים עם קשיים בראיה, שמיעה או תקשורת יוכלו לגשת למידע באופן עצמאי ובלתי תלויים בעזרה חיצונית. הנגשת קבצים היא חשובה ומשמעותית להבטחת שוויון וגישה שווה למידע ולתכנים עבור כל האוכלוסייה.

כדי להנגיש קבצים, ניתן לעקוב אחר השלבים הבאים:

1. השתמש בפורמטים נגישים: בחר בפורמטים קבצים הקלים לניתוח והם מספקים יכולות נגישות מובנות. לדוגמה, פורמטים טקסטואליים פשוטים כמו TXT או DOCX נגישים יותר מקבצי PDF התמונה. אם נדרש, תוכל להמיר קבצים לפורמטים נגישים יותר על ידי שימוש בתוכנות המתאימות.

2. השתמש בתגי מסמכים: במידה ואתה יוצר קובץ PDF או מצגת, מומלץ להוסיף תגי מסמכים לקבצים שיכולים לספק מידע נוסף ולשפר את הנגישות. תגי מסמכים כוללים כותרות, רשימות, טבלאות, תיאורי תמונה ועוד. תוכל להוסיף תגי מסמכים בעזרת תוכנות עריכת קבצים, כמו Adobe Acrobat לקבצי PDF או Microsoft Office למצגות.

3. הוסף תיאורים למדיה: במידה ויש לקבצים מדיה כמו תמונות, וידאו או אודיו, תוכל להוסיף תיאורים נרחבים לכך שיתאימו לאנשים עם קשיי ראיה או שמיעה. לדוגמה, תוכל להוסיף תיאור חזותי (alt-text) לתמונות, כתוביות לוידאו ותיאור שמעי לאודיו. תוכל להוסיף תיאורים בעזרת תוכנות עריכה רלוונטיות או בעזרת כלי מיוחדים לניהול נגישות.

4. עצב בצורה נגישה: בעת יצירת קבצים טקסטואליים או עיצוב מצגות, יש לשים דגש על הנגשת העיצוב. בחר גופנים ברורים ובגודל נוח לקריאה, הפרד בין פסקים ושורות במרווחים גדולים ותגרום לטקסט להיבחר בצורה ברורה ונגישה. דאג לאיית ותחבורת הפנים של הטקסט להיות קובעת וברורה, והימנע משימוש בצבעים בלתי-נקראים או ברקעים מורכבים.

5. בדוק את הנגישות: לפני הפרסום או שיתוף הקבצים, מומלץ לבדוק את הנגישות שלהם. קיימות כלי ומערכות בדיקת נגישות המאפשרות לך לבדוק את הקבצים ולזהות אם יש צורך בשיפורים נוספים. תוכל להשתמש בכלי כמו Wave או AXE לבדיקת נגישות ולקבל המלצות לשיפור.

כללית מאוד, כאשר מנגישים קבצים, חשוב להתבטא בקידום נגישות ככל הניתן כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו לגשת לתוכן שלך על פי צרכיהם ויכולותיהם.

הנגשת אפליקציות היא תהליך שבו מתבצעים שיפורים ושינויים בעיצוב ובתכנון האפליקציה על מנת לאפשר גישה ושימוש נוח לאנשים עם קשיי ראיה, שמיעה, תנועה או קשיים קוגניטיביים. היעד הוא להבטיח שאנשים מגוונים יכולים ליהנות מהאפליקציה בצורה שווה ובלתי תלויה ביכולותיהם הפיזיות או החושיות.

תהליך הנגישות של אפליקציות עשוי לכלול את השלבים הבאים:

1. תכנון ועיצוב נגיש: בשלב זה, צוות הפיתוח והעיצוב צריך לשקול את הצרכים של משתמשים עם קשיי נגישות ולכלול עיצוב נגיש בתכנון הממשק המשתמש. זה כולל בחירת צבעים ברורים וקריאים, תצוגה ברורה של מידע, אייקונים ברורים וניתוב מובנה ותפריטים נגישים.

2. שיפור נגישות הקריאה: הצוות יכול לכלול אפשרויות כמו תמיכה בגודל גופן משתנה, תיאורי תמונה לתמונות, העברת תצוגה לצבעים גבוהי ניגוד, מצב קריאה בלבד וממשק מתקדם לקראי מסך.

3. נגישות תפריטים וממשק משתמש: החלפת ממשק משתמש, הגדרת פעולות מקריאות לתפריטים ולחצנים, תתי תפריטים ברורים ותצוגה מוגברת ללחצנים ולמרקמים עשויים לשפר את נגישות האפליקציה.

4. תמיכה בקוראי מסך: ניתן לשפר את נגישות האפליקציה על ידי הבנייתה בהתאם לסטנדרטים של קוראי מסך. זה כולל השתמשות בתגים נכותבים נכונים ב-HTML, הכנת תפריטים נגישים, והבניית מבנה הדף כך שיהיה קל לנווט בו עם קוראי מסך.

5. נגישות לשמיעה: ניתן לכלול אפשרויות כמו תמיכה בכתוביות, ממיר טקסט לדיבור (Text-to-Speech), ואפשרויות להתאמת עוצמת הקול והסאונד.

6. בדיקת נגישות: מומלץ לבדוק את רמת הנגישות של האפליקציה על ידי בדיקות ובדיקות משתמשים עם קשיי נגישות. זה מבטיח שהשיפורים שבוצעו בתהליך הנגישות מתקן את הבעיות ומספק חווית משתמש טובה יותר לכל המשתמשים.

בגישה הממוקדת על נגישות, מעצבים ומפתחים משקיעים מאמצים כדי להבטיח שהאפליקציה תהיה נגישה לכלל הקהל, ותאפשר לאנשים עם קשיי נגישות לנהל מגוון פעולות וליהנות מהתכנים והשירותים שהאפליקציה מציעה.

בעודנו עוברים מיישומי אינטרנט ליישומי אינטרנט מתקדמים, אנו עומדים בפני הרבה אתגרים. אחד מהם הוא הנגישות של האפליקציה. בעולם האינטרנט, לאפליקציות סלולריות יש כמה יתרונות על פני האתר המסורתי. באמצעות אפליקציה לנייד, אתה יכול לגשת לתוכן בנוחות. האפליקציה מספקת התאמה אישית ונוחות למשתמשים שיכולים לגשת למידע לפי דרישה. יתרון נוסף של שימוש באפליקציה לנייד הוא שהוא תואם לכל המכשירים כגון טלפון, טאבלט, טלוויזיה, רכב וכן הלאה. המשתמשים בכל המכשירים הללו יכולים להשתמש באותה אפליקציה.

קישורי דילוג (Skip links) הם קישורים מוסתרים שמאפשרים למשתמשים לדלג על חלקים מסוימים של התוכן ולעבור ישירות לתוכן רלוונטי באפליקציה, מתחילת הדף עד לתוכן העיקרי. קישורי הדילוג נראים בדרך כלל בתחילת הדף, בעלי עיצוב נגיש ומוסתרים כברירת מחדל בממשק המשתמש. המשתמשים יכולים ללחוץ על קישור הדילוג ולדלג ישירות לתוכן הרלוונטי להם, מתעלים על אזורים שאינם רלוונטיים או חוזרים על עצמם.

קישורי הדילוג חשובים במיוחד למשתמשים עם קשיי ניווט או למשתמשים שמשתמשים בטכנולוגיות עזר, כמו קוראי מסך, שיכולים לקפוץ לתוכן הרלוונטי מיד, במקום לנווט באופן סדרתי דרך כל האזורים שאינם רלוונטיים.

יתרה מכך, קישורי הדילוג יכולים לשפר את נגישות האפליקציה לכלל המשתמשים, כי הם מאפשרים לכולם לדלג ישירות לתוכן שהם מעוניינים להתמקד בו או לקבל אליו גישה מהירה.

לא!
הנגשת האתר תורמת משמעותית לקידום אורגני וחשיפה של האתר וחלק התקנות בהנגשה תואמות את הדרישות של הקידום האורגני.

הנגשה אינה פוגעת בקידום האתר. בעצם, הנגשה יכולה לשפר את חוויית המשתמש ולהגביר את זמינות האתר לקהל רחב יותר, כולל אנשים עם מוגבלויות וקהלות נוספות.

גוגל ומנועי החיפוש הרבים מעריכים את האתרים שכוללים נגישות ומתחשבים בהן כאשר מדרגים את האתרים בתוצאות החיפוש. זה משמעותי מבחינת קידום וניצולות של האתר במנועי החיפוש.

בנוסף, אנשים רבים יכולים להימנע משימוש באתר שאינו נגיש, ולכן אם האתר שלך אינו נגיש, עשוי להיות לך מחסור בהתנהלות ובכניסות. על כן, הנגשה יכולה להיות יתרון עסקי ולשפר את הגישה לקהל רחב יותר של משתמשים.

כן, קיימות טכניקות וכלים להנגשת אתרים לאנשים עיוורים ולמשתמשים עם קוראי מסך. הנגשת אתרים לעיוורים כוללת מגוון יישומים טכנולוגיים ועיצוביים שמטרתם להקל על הגישה לתוכן האתר ולספק מידע בצורה נגישה לאנשים עם קשיי ראיה.

להלן כמה מהטכניקות והכלים הנפוצים להנגשת אתרים לעיוורים:

1. תאור תמונות: השימוש בתגית "alt" לתיאור תמונות מאפשר לקוראי המסך להבין את התוכן שלהן ולהעביר את המידע בצורה מובנת למשתמש.

2. מבנה תגית ה-HTML: יש להשתמש במבנה תגית ה-HTML בצורה המאפשרת קריאות מדויקות ומובנות על ידי קוראי המסך.

3. טכניקות ניווט: יש להגדיר טכניקות ניווט ברורות וקלות לשימוש, כמו קישורי דילוג, כדי שמשתמשי הקוראים המסך יוכלו לקפוץ לאזורים רלוונטיים באתר.

4. קובצי PDF נגישים: קובצי PDF יכולים להיות מסובכים לקריאה על ידי קוראי מסך. יש להפוך קבצי PDF לגרסאות נגישות על ידי הוספת תגיות, תיאורים וקישורים.

5. תצוגה נגישה ברמת צבעים: יש להשתמש בצבעים ברורים ובנגידות טובה בעיצוב האתר, כדי שהטקסט יהיה קריא גם עבור אנשים עם קשיי ראיה.

כלים טכנולוגיים נוספים כוללים מספריות JavaScript וסגנונות CSS המיועדות לשפר את הנגישות, תוספים לדפדפנים המקלים על הקריאה והניוגישה לתוכן האתר, ועוד.

חשוב לציין שהנגשת אתרים עבור עיוורים היא תהליך מקומפלקס ודורש עיצוב ותכנון מתוך הבנה מעמיקה של צרכי המשתמשים והתקנים הנוגעים לנגישות. כדי להבטיח הנגשת אתר מיטבית לעיוורים, ייתכן שתצטרך לפנות למומחים בתחום הנגישות או להתייעץ עם חברת פיתוח אתרים מיומנת בנושא זה.

הנגשה לגיל השלישי היא תהליך שבו מתבצע עיצוב ותכנון של אתרים ואפליקציות כך שיהיו נגישים ונוחים לשימוש על ידי אנשים מבוגרים וגיל השלישי. במהלך התהליך, מתמודדים עם אתגרים ייחודיים הקשורים ליכולת החושים, התנועה והטכנולוגיה של הקהל היעד.

להלן כמה מהנושאים המרכזיים בהנגשה לגיל השלישי:

1. גודל הפונטים וקריאות הטקסט: יש להקפיד על גודל הפונטים בגודל נוח לקריאה, כמו גם על ניגודיות מתאימה בין הטקסט לרקע האתר על מנת לשפר את הקריאות.

2. עיצוב ופרסום ברור: הפרסום והניווט באתר יש לבנות בצורה ברורה וארגונית עם תפריטים נגישים והבהרות ברורות למשתמשים המבוגרים.

3. ניווט פשוט ומובנה: יש להקל על הניווט באתר באמצעות ממשק פשוט וברור, עם תפריטים נבחרים בקפידה וכפתורי ניווט מובנים במקומות מרכזיים.

4. איות ותיקון שגיאות: יש לוודא כי הטקסטים והמידע באתר מאוישים באיות נכון ונכתבים בשפה ברורה ופשוטה להבנה. כלי תיקון שגיאות או סיוע בכתיבה עשויים להיות שימושיים.

5. ניתוח עין: יש לקחת בחשבון את יכולת הראיה של הקהל היעד ולבצע ניתוח עין של פרסומות, קישורים וכפתורים כדי לוודא את נוחות השימוש והגישה.

6. קישוריות למכשירים ניידים: יש לוודא שהאתר מותאם לשימוש במכשמועצת המינהלת של השדות התעופה הבינלאומיים בארה"ב (ACI-NA) מדברת על הנגשה לגיל השלישי, היא מתכוונת להבטיח שהשדות התעופה יהיו נגישים וידידותיים לאנשים מבוגרים וגיל השלישי. הזקנים והאנשים המבוגרים עשויים להתמודד עם אתגרים מיוחדים במהלך הנסיעה בשדה התעופה ולכן חשוב לשקול את הצרכים שלהם בתכנון ובהפעלת השדות.

הנגשת השדות התעופה לגיל השלישי כוללת מספר התייחסויות, כולל:

1. נגישות פיזית: השדות התעופה צריכים לוודא שישנן מבנים ומתקנים נגישים כמו מעליות, מדרגות ומעברים לכיסאות גלגלים. יש להבטיח גם זרימת תנועה נוחה ובטוחה למבוגרים ולכך נדרשים מבני עזר כגון שולחנות וספסלים מתאימים.

2. סיוע אישי: יש לספק סיוע אישי לאנשים מבוגרים ולסייע להם בתהליכי הנסיעה בשדה התעופה, כולל עזרה בהזמנת כרטיסי טיסה, איחוד ופיקוח על המזוודות והנסיעה בתוך השדה.

3. תקשורת חזותית: חשוב לספק מידע חזותי ברור ונגיש לגולשים מבוגרים באמצעות לוחות הודעות, תצוגות דיגיטליות וכו'.

4. תכנון והתאמת פעולות: הפעולות בשדה התעופה יכולות להיות מסובכות ומאתגרות לאנשים מבוגרים, לכן חשוב לתכנן את התהליכים והפעולות כך שיהיו ברורים, נגישים וידידותיים.

כן!
התוסף שלנו מוטמע באתר שלכם פעם אחת, ומשם הוא עושה עבורכם את העבודה כל הזמן ! בהנחה שאתם מקפידים לבצע את ההנחיות שניתן לכם המשך הזנת תכנים לאתר
התוסף שלנו מתאים את האתר לכל סוגי הנגישות על פי חוק ומעניק הנגשה מלאה לאתר.